פחד וחרדה במהלך ההיריון

פחד וחרדה בהריון  שכיחים למדי בתקופה רגישה זו.
אם את מרגישה מצוקה הולכת וגוברת עדיף ואפשר לטפל בה כבר עכשיו.

יש איזושהי ציפייה כללית שהיריון זו תקופה רק משמחת ומלאה בהרגשות וציפייה לחדש ומצד שני יש רגעים לא פשוטים, ההורמונים מציפים את המערכת, את רואה שחורות, עייפה, תשושה , חסרת תיאבון וכל מה שבא לך זה להתכרבל במיטה. הרבה נשים חוששות לחשוף את תחושותיהן שמה זה לא בסדר שכך הן מרגישות. כמובן שזה גם משפיע על המצב הפיזי שלך, כאבי גב, כאבי כפות רגליים, כאבי ראש. 

השליש הראשון מלווה בתחושות שונות ותופעות לוואי לא בהכרח נעימות. העייפות גוברת ויש לך צורך עז לישון הרבה. את עדיין לא מרגישה  ממש בהיריון . תמיד מלווה החשש שמה ההיריון לא יחזיק. אך את ממשיכה עם חייך קדימה. ייתכן שכבר איבדת היריון בעבר ואז החשש גובר. קשה לך לשוחח על הקושי ואת נסגרת לך בפינה חשוכה משלך. זה כל כך טבעי ודעי שתמיד יש עם מי לחלוק את הכאב הזה. ההפך לשוחח על הפחדים והחרדות הוא חשוב מאוד ומשחרר את העומס הנפשי.

השליש השני הוא הרבה יותר טוב, הבטן יוצאת לך, אולם במערכת הבריאות הישראלית יש כל כך הרבה בדיקות ואת רק מקווה שיגידו לך הכל בסדר תמשיכי הלאה. אז כל בדיקה יש תמיד את החשש הקטן הזה. שאולי ימצאו איזו בעיה. כי כך אישה פועלת. חושבת תמיד קדימה, דואגת למה שיהיה. וכמה שתחשבי חיובי אי אפשר לברוח מאותם חרדות קטנות. את מלאה באנרגיות ועובדת המון, בין אם זה ילד ראשון ואת מתרוצצת סביב העבודה ובין אם זה ילד שמצטרף למשפחה ואת מתרוצצת סביב כל המטלות שיש לך. את חווה בעיטות ולעתים קצת פחות תנועה. הבטן מתחילה להתכווץ ואת חוששת מהצירים שמה יגרמו להתפתחות הלידה בשלב מוקדם. את נהיית גדולה יותר וכבדה יותר והעומס הפיזי גם גובר.

השליש השלישי מגיע ואת מתחילה לראות את תאריך הלידה הקרב ובא ואז מתחילות החששות הגדולות יותר. את עולה במשקל. כל הליכה דורשת מאמץ ואת מתנשפת רק מעלייה קלה במדרגות. הגב לוחץ ולפעמים פתאום הרגל נתקעת ואת לא מצליחה ללכת. הגוף והנפש דורשים שתורידי קצב ואת עדיין לא ממש מסוגלת. דברים קטנים גורמים לך לבכות ואת מתרגשת המון. בהיריון הראשון עדיין לא תחשבי על הלידה, אולם תחששי מאיך זה יהיה. יש פחד מהלא נודע. לא תחשבי איך יהיה בכלל אחרי שתלדי. רק לעבור את החוויה הזו בשלום. בהיריון שני שלישי וכו' את כבר יודעת לאן זה הולך ומתחילה לחשוש איך תסתדרי עם הכל. בין אם יש לך עזרה או אין. תתחילי לחשוב על איך מי יוכל לעזור לך. גם בתשלום. את תהיי זקוקה לכך. יכול להיות שאת עצבנית יותר. חסרת סבלנות. לרגעים שמחה, לרגעים עצובה. הכל בסדר, זה כל כך טבעי. בעידן שלנו היום יש לנו הנשים ציפייה מעצמנו לנצח בכל כך הרבה מישורים, להיות אישה מעולה, אימא נפלאה, בת תומכת, חברה, עובדת מושלמת וגם להחזיק בהיריון בלי להשתגע לפעמים.

אישה יקרה, החיים בעידן המודרני המערבי מאתגרים, עמוסים רגשית ופיזית. זה חשוב מאוד לפרוק את קשת רגשותייך ולא להתעלם מהן כי הן רק יגברו , תני מקום ואל תנסי לשכנע את עצמך שכלית לא להרגיש כך. תהיי נוכחת עכשיו ברגע, בפחד, בחרדות, בכאב, בחשש, בשמחה, בשיגעון, בטוב, במכוער כי את מורכבת מכל החלקים הללו. תראי את כל הטוב שיש לך בחיים ולא מה שיכול להשתבש, תעריכי ותביאי חיבוק מחמם לעצמך על כל מה שאת עושה.

זה כל כך טבעי כל מה שאת חווה, ככל שתקבלי זאת , המאבק יקטן והשקט ישרור בשנית.

כתבי תגובה

עלייך למלא את כל השדות. כתובת המייל שלך לא תפורסם בתגובה.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>